מנהל משרד בהרצליה פתח לנו את חשבון החשמל של הקומה הפתוחה. שלוש מנורות גדולות בחדר הישיבות דלקו 14 שעות ביממה, גם בשעות שאף אחד לא ישב שם. אף אחד לא כיבה אותן ביציאה, כי המפסק היה בקצה השני של החלל. זה לא סיפור חריג. זה מה שאנחנו רואים כמעט בכל מבנה שנבנה לפני שתכנון התאורה הפך לחלק מתכנון החשמל עצמו.
שליטה בתאורה הפכה בשנים האלה מנושא של נוחות לנושא של ניהול אנרגיה. כשמדברים על בקרה דינמית של האור, הכוונה היא ליכולת לקבוע כמה אור יידלק, איפה, מתי, ובאיזו עוצמה. לא להדליק ולכבות. לכוונן.
המעבר הזה לא דורש בהכרח לשבור קירות. בשוק הישראלי קיימים היום פתרונות קצה שמתחברים על גבי תשתית החשמל הקיימת, וכאלה שדורשים תכנון מלא מההתחלה. ההבדל ביניהם הוא לא רק עלות. הוא ההבדל בין מערכת שתעבוד כמו שצריך עוד עשר שנים לבין מערכת שתתחיל לעשות בעיות אחרי שנתיים.
זמן קריאה: 5 דקות
עיקרי הדברים
- מערכת בקרת תאורה לא רק מדליקה ומכבה, היא שולטת בעוצמה, בתזמון ובתגובה לחיישנים, מה שמשנה את אופן השימוש בחלל עצמו
- החיסכון בחשמל נובע בעיקר מכיבוי אוטומטי באזורים ריקים ומעמעום לפי אור יום, לא ממוצרים יקרים
- הטעות הנפוצה ביותר היא בחירת נורות LED בלי לבדוק תאימות לבקר, דבר שגורם להבהוב ולטווח עמעום חלקי
- בפרויקטים גדולים הבחירה בין פרוטוקול DALI ל-KNX נקבעת לפי מה שצריך לחבר, לא לפי מה שנשמע טוב בקטלוג
מה ההבדל האמיתי בין מפסק רגיל למערכת בקרה
מפסק רגיל יודע דבר אחד: מעגל פתוח או סגור. אור או חושך. מערכת בקרה יודעת להחזיק מצבי ביניים, לקרוא חיישנים, ולקבל פקודות ממקור חיצוני כמו טלפון או לוח זמנים.
הנקודה שלקוחות מפספסים היא שהמעבר הזה משנה את אופן השימוש בחלל עצמו. בסלון שבו האור עובר מ-100 אחוז ל-30 אחוז בלחיצה, הערב נראה אחרת. במשרד שבו האור ליד החלון מתעמעם אוטומטית כשיש מספיק אור יום, העובדים מתלוננים פחות על סנוור ועל עיניים יבשות בסוף היום.
המתקין שיגיע אליכם יבדוק קודם איזו תשתית יש בקיר. יש מקרים שבהם אפשר להחליף את המפסק לבקר חכם ולסיים. ויש מקרים שבהם צריך קו פיקוד נפרד. זה נקבע על פי מה שמאחורי הקיר, לא על פי מה שכתוב בקטלוג.
למה החיסכון בחשמל הוא לא סיסמה אלא חישוב
הערך הכלכלי של בקרת תאורה מתחיל ברגע שמפסיקים לשלם על אור שאף אחד לא משתמש בו. במחסן לוגיסטי בלוד התקנו גלאי נוכחות במעברים בין המדפים. האור באזורים שאין בהם תנועה כובה לחלוטין, ונדלק כשעובד נכנס למעבר. צריכת החשמל בתאורת המחסן ירדה בעשרות אחוזים, פשוט כי הפסיקו להאיר שורות ריקות.
במגזר הפרטי החישוב פחות דרמטי אבל קיים. תאורה חכמה שמתעמעמת לפי אור היום מאריכה את חיי הנורות, כי גוף שעובד ב-60 אחוז עוצמה רוב היום נשחק לאט יותר. פחות החלפות, פחות סולמות, פחות קריאות שירות.
יש כאן גם צד שפחות מדברים עליו, והוא הנוחות הוויזואלית. מדריך ממשלתי בנושא נוחות ויזואלית וחיסכון באנרגיה במשרדים מסביר שניצול נכון של אור יום טבעי, בשילוב עם עמעום אוטומטי של התאורה המלאכותית, משפר את רווחת העובדים ומפחית עייפות. עובד שלא נלחם בסנוור עובד טוב יותר. זה לא רעיון מופשט, זה משהו שמרגישים בקומה.
| אזור | שיטת בקרה מומלצת | מקור החיסכון |
|---|---|---|
| מחסן ומעברים | גלאי נוכחות | כיבוי מלא באזורים ריקים |
| משרד פתוח ליד חלון | חיישן אור יום + עמעום | הפחתת עוצמה לפי אור טבעי |
| חדר ישיבות | תרחישים + טיימר | כיבוי אוטומטי בסוף שימוש |
| סלון בבית פרטי | עמעום + שליטה מהנייד | שימוש בעוצמה נמוכה רוב הזמן |
עמעום ותרחישי תאורה: איך חלל אחד הופך לכמה חללים
שליטה בעוצמת האור משנה את מהות השימוש בחלל. אותו סלון שבבוקר צריך אור מלא לניקיון, בערב צריך אור חמים ונמוך לישיבה מול הטלוויזיה. בלי עמעום אתם תקועים בעוצמה אחת לכל השעות.
תרחישי תאורה מוגדרים מראש לוקחים את הרעיון הזה צעד קדימה. תרחיש הוא קבוצה של גופי תאורה שמקבלים עוצמה מוגדרת בלחיצה אחת. בחדר ישיבות, תרחיש "מצגת" מכבה את האורות מעל המסך ומשאיר אור עמום מעל השולחן. בסלון, תרחיש "רוגע" מוריד את התקרה ל-20 אחוז ומדליק תאורת אווירה היקפית. ביציאה מהמשרד, תרחיש אחד מכבה את כל הקומה.
מה שהרבה לקוחות לא יודעים זה שהתרחיש הטוב ביותר משלב גם הצללה. כשהווילונות החשמליים יורדים בשעות הצהריים והתאורה המלאכותית עולה כדי לפצות, צריך תיאום בין שתי המערכות. אותו עיקרון עובד גם בבית פרטי עם חזית זכוכית גדולה, שבו ניהול משולב של תאורה ווילונות שומר על חלל מואר נכון לאורך כל היום בלי בזבוז.
סוף שבוע, נסיעה לחו"ל, והבית שנשאר חשוך לגמרי
זוג שטס לשבועיים לחו"ל הותיר בית חשוך לחלוטין כל הערבים. שכן ערני יודע לזהות בית ריק כשהוא רואה חלונות אפלים שני לילות ברצף. שליטה מהנייד פותרת בדיוק את התרחיש הזה.
אפליקציה ייעודית מאפשרת להגדיר לוח זמנים שמדליק ומכבה אורות בשעות משתנות, כך שהבית נראה מאוכלס גם כשאין בו אף אחד. מעבר לזה, היא מאפשרת לראות בזמן אמת מה דולק ומה כבוי, לשנות עוצמות, ולקבל התראה אם משהו לא מתנהג כצפוי.
הצד הפחות גלוי הוא הניטור השוטף. כשהאפליקציה מציגה את צריכת החשמל של מערך התאורה, אפשר לזהות מוקדם תקלה. גוף שצורך פתאום הרבה יותר מהרגיל, או מעגל שלא מגיב לפקודה, מסמן בעיה לפני שהיא הופכת לקצר. מנהל אחזקה של בניין משרדים יכול לראות את כל הקומות ממסך אחד, בלי לעלות פיזית לכל קומה כדי לבדוק.
רוצים לדעת איזו שיטת שליטה מתאימה לחלל שלכם?
נבדוק את התשתית הקיימת, נבין את הרגלי השימוש ונציג פתרון מתאים. הייעוץ הראשוני ללא עלות.
חמש שיטות שליטה: מתי כל אחת מתאימה
אין שיטת שליטה אחת שמתאימה לכל מצב. בפועל, רוב המערכות שאנחנו מתקינים משלבות כמה שיטות יחד, וההתאמה נקבעת לפי המבנה ולפי הרגלי השימוש של הדיירים או העובדים.
מפסק חכם מתאים כשרוצים לשדרג נקודה קיימת בלי לשנות תשתית. הוא מחליף את המפסק הרגיל ומוסיף עמעום ושליטה מרחוק לאותו מעגל. נורות חכמות מתאימות לשוכרים או למי שלא רוצה להיכנס לעבודות חשמל, כי השליטה יושבת בתוך הנורה עצמה. חיישנים, כלומר גלאי נוכחות וחיישני אור, מתאימים בדיוק לאזורי מעבר, שירותים, מחסנים וחדרי מדרגות, מקומות שבהם אין טעם להשאיר אור דולק. שליטה מאפליקציה מתאימה לכל מי שרוצה ניהול מרכזי, לוחות זמנים והגדרת תרחישים מכל מקום. ושליטה קולית מתאימה למצבים שבהם הידיים תפוסות, למשל במטבח או לבעלי מוגבלות תנועה.
הטעות הנפוצה היא לבחור שיטה אחת ולכפות אותה על כל הבית. נורות חכמות בכל נקודה, למשל, יוצאות יקרות מאוד בבית גדול ומאבדות שליטה כשמישהו מכבה את המפסק הראשי בטעות. לכן אנשי המקצוע של י.מ מערכות בודקים קודם איזה אזור צריך איזו שיטה, ורק אחר כך מתכננים את המערך.
| שיטת שליטה | מתאימה ל | הסתייגות |
|---|---|---|
| מפסק חכם | שדרוג נקודה קיימת | תלוי בתשתית שמאחורי הקיר |
| נורות חכמות | שוכרים, ללא עבודות חשמל | יקר בכמות גדולה |
| חיישנים | אזורי מעבר ומחסנים | דורש כיוון נכון של רגישות |
| אפליקציה | ניהול מרכזי ותרחישים | תלוי ברשת תקשורת יציבה |
| שליטה קולית | ידיים תפוסות, נגישות | פחות מדויק בחללים גדולים |
הטעות שעולה ללקוחות הכי הרבה כסף
הטעות שאנחנו רואים שוב ושוב היא בחירת נורות LED לעמעום בלי לבדוק תאימות לבקר. לקוח קונה נורות זולות, מחבר אותן לעמם קיים, ומתחיל לקבל הבהוב, רעש חשמלי, או טווח עמעום שנעצר ב-40 אחוז במקום לרדת עד הסוף.
זה לא פגם בנורה ולא פגם בעמם. זו אי התאמה. לא כל נורת LED עובדת עם כל תשתית עמעום, וזה נכון במיוחד כשמשלבים נורות חדשות עם בקרים ישנים. מי שמתכנן את המערכת צריך לוודא שהבקר, הנורה ופרוטוקול התקשורת מדברים אותה שפה.
משה זריהן, בעל י.מ מערכות, הוא חשמלאי מוסמך ומתקין מנוסה מ-1998. כלומר ההתאמה בין הבקר לגוף התאורה לא נעשית בניחוש, היא נעשית מתוך הכרת הציוד והבנה של מה קורה בעומס לאורך זמן.
DALI מול KNX – שני עולמות של בקרה
בפרויקטים גדולים עולה השאלה איזה פרוטוקול בקרה לבחור. שני השמות שחוזרים הם DALI ו-KNX, ולכל אחד מקום משלו.
DALI – ייעודי לתאורה
DALI הוא פרוטוקול ייעודי לתאורה. הוא מאפשר לפנות לכל גוף תאורה בנפרד, לעמם אותו במדויק, ולקבל ממנו דיווח על מצב התקלה שלו. הוא מתאים מצוין למבני משרדים ולחללים מסחריים עם הרבה נקודות אור שצריך לנהל בנפרד.
KNX – ניהול כלל המבנה
KNX הוא פרוטוקול רחב יותר שמנהל לא רק תאורה אלא גם הצללה, מיזוג, ובקרת גישה. הוא מתאים כשרוצים מערכת אחת ששולטת על כל המבנה.
הבחירה ביניהם נקבעת לפי גודל הפרויקט ולפי מה שצריך לחבר. בבית פרטי בודד שרק רוצה שליטה בתאורה, פתרון קצה פשוט יספיק. בבניין משרדים שצריך לנהל תאורה, וילונות ומיזוג מנקודה אחת, KNX עם רכיבי DALI לתאורה הוא הכיוון.
י.מ מערכות מלווה את הלקוח משלב האפיון ההנדסי, דרך בחירת הבקרים והפרוטוקול, ועד למסירה בשטח. כל גוף תאורה נבדק מול הבקר, כל תרחיש נבדק שהוא עובד, וכל חיישן מכוון לרגישות הנכונה לפני שעוזבים.
י.מ מערכות – תכנון, ייעוץ והטמעה של מערכות בקרה
י.מ מערכות עוסקת מאז 1998 בייעוץ ובהתקנת מערכות אבטחה, תקשורת וחשמל חכם, ביניהן בקרת תאורה למגוון פרויקטים – בתים פרטיים, מבנים מסחריים ומוסדות. הליווי לא מתחיל בקנייה של ציוד אלא באפיון. צוות המומחים בודק את החלל, את הרגלי השימוש, ואת התשתית הקיימת, ורק אז מתכנן מערכת.
בפרויקטים מורכבים החברה מתאימה את הבקרים ואת הפרוטוקולים לצרכים ההנדסיים של המבנה, ומלווה את התהליך עד למסירה מלאה ובדוקה בשטח.
מוכנים לתכנן את מערכת התאורה שלכם?
לקוחות פרטיים ועסקיים מכל הארץ מוזמנים לקבוע ביקור ייעוץ או לקבל הצעת מחיר מותאמת לפרויקט. הייעוץ הראשוני ללא עלות.
בקרת תאורה היא לא עוד שכבת טכנולוגיה על מבנה קיים. היא שינוי שמשפיע על הצריכה החשמלית, על האופן שבו משתמשים בחלל, ועל הנוחות היומיומית של מי שנמצא בו. הפתרון הנכון נקבע לפי התשתית, לפי הרגלי השימוש ולפי מה שבאמת צריך לנהל, ולא לפי מה שנראה מרשים בקטלוג. כשהאפיון נעשה נכון, המערכת עובדת שנים ללא בעיות ומוסיפה ערך ממשי לבית או לעסק.
אודות הכותב
משה זריהן
בעלים, י.מ מערכות
משה זריהן הוא הבעלים של י.מ מערכות. י.מ מערכות הוקמה ב-1998 ומאז ועד היום עוסקת בייעוץ והתקנת מערכות אבטחה, תקשורת וחשמל חכם. השירות שניתן הוא שירות אישי, מקצועי ואמין. בנוסף יש לו רישיון חשמלאי מוסמך, הוא שמאי רכוש וסוקר סיכונים מוסמך לבתים ועסקים.
